יום שבת, 2 ביוני 2012

אתיקה, זכויות יוצרים, אינטרנט בטוח


ילדי, תשמור על עצמך מכל צרה !
רשת האינטרנט עושה צחוק מהביטוי "ביתי הוא מבצרי". בעזרת מחשב וחיבור לאינטרנט התלמידים/הילדים שלנו נגישים לכל הפרצות בעולם ולפעמים בעיקר אף ללא כונה תחילה. בחיפוש תמים במנועי חיפוש וגלישה תמימה באינטרנט אפשר להגיע לתוכן לא רצוי. יותר מידי רחוק מהחינוך שהיינו רוצים לתת לילדים שלנו.
הסביבה בה אנו חיים, הכוללת את מגוון אמצעי התקשורת אליהם חשופים ילדנו מגיל צעיר מקלה על החיים והופכת את המידע לזמין ונגיש מצד שני נגישות וזמינות אילו הופכים את הסביבה לבלתי צפוייה ומסוכנת בגלל הקושי לפקח על ריבוי ומגוון התכנים הכוללים חשיפה לתכנים מזיקים, פרסום מידע מוגן, ניצול היכולת להיות אנונימי, אי שמירה על זכויות יוצרים ...
אין באפשרותינו, אנשי החינוך וההורים למנוע תופעות שכאלו אבל בהחלט תפקידנו ההורים ואנשי החינוך להיות שומרי הסף על ידי חשיפת הילדים לאירועים העוסקים בסכנות הקיימות באינטרנט. לצד העבודה החינוכית והקניית הכישורים הדרושים לגלישה נבונה בבית הספר, חובתנו כהורים גם להרחיב את מעורבותינו בפעילות הילדים ברשת האינטרנט בבית, לא מתוך כוונה לחדור לפרטיות הילדים או לרגל אחריהם אלא, מתוך הבנה שברחבי הרשת קיימים מצבים שילדים לא מודעים לסכנות הטמונות בהם ומחובתנו לאכוף זאת.
חשוב לזכור שבקרת ההורים אינה עומדת בניגוד או במקום השיחות שלנו עם הילדים על טוב ורע בקרת ההורים נועדה למלא את חובותינו כהורים להראות, לחשוף, לכוון ולפעמים גם למנוע מהם לעשות טעיות שעלולות לעלות להם וגם לנו בחייהם.
אני רוצה להאמין שפתיחת ערוצי שיח והעלאת המודעות והסכנות לרשת האינטרנט יהפכו את תלמידינו וילדנו לאנשים חושבים, ערכיים, בעלי כישורים בשלב הראשוני מתוך כוונה להנות מיתרונות הרשת ובשלב הרחוק יותר להפוך לאזרחים תורמים לחברה.
אני רוצה לסיים במילות השיר "לנצח ילדי"  של נורית בת-שחר צפריר  לחן : עוזי חיטמן, שאולי יותר מכול מביאות לידי ביטוי את תחושותינו ....
ילדי תשמור על עצמך מכל צרה -
ברחוב העיר ובסמטה צרה.
הזהר מן המושחת מן המופקר
ומן הלענה המצופה סוכר

הזהר ילדי מכל צורות הרשע -
מדבש דביק בטעם של מרור,
מאלימות ומזירות הפשע,
משנאת חינם, מפיגועי טרור.

הזהר מים סוער,
ואויב שמסתער,
השמר מקיר בוער,
ומן הרכב הדוהר,
שלנצח בני,
שלנצח בני,
שלנצח בני,
רק תישמר.

הזהר מן הקללה הלא כתובה,
משטח ההפקר בשם האהבה,
על עצמך תשמור הו ילד מאוהב,
מהבטחות המצופות זהב.

הזהר מהממית והפוצע,
כי החיים תלויים על חוט השערה.
גם אהובה עיתים תשלוף קוציה,
אל תסדק אל מול מראה שבורה.

הזהר מים סוער...

תרחק ילדי מן הזומם והחוטא,
מהקוצים ומן העשב השוטה,
מהנקטף ומן העץ הנעקר,
וקח גרביים ומעיל בלילה קר.

אל תיכנע כשתאבד גם פרח,
כשהאישה אשר תאהב אולי תברח,
אל תלך באש ואל תלך בקרח,
כי גם אתה ילדי, בסוף תפרח.

יום שני, 19 במרץ 2012

למידה בעקבות הוראת עמיתים

את ההנחיה על הכלי העברתי ממזמן (22.2.2012 ) אבל החוויות בלימוד הכלי זכורות לי היטב – באופן חיובי כמובן! 
לא פעם הרצתי בראש מה אני רוצה לכתוב בבלוג זה – היה ברור לי מה אני רוצה לכתוב ובמה לשתף – הרי כל כך נהניתי מהדרך בה למדתי ונחשפתי לכלי והדרך בה לימדתי את הכלי. התהליך היה משמעותי עבורי ולכן הוא מלווה אותי. הדבר היחיד שמנע ממני לעשות כן היה הזמן. אותם שניות/דקות/שעות שבורחות לי יום אחרי יום.
אבל הנה אני כאן...
אני אוהבת את השימוש בהוראת עמיתים. יש בדרך הוראה זו משהו אחר, מְגַוון, חדשני, שמגייס ממני אנרגיות טובות ( גם בתקופה אינטנסיבית בעבודה הדורשת אנרגיות שאינן משהו שנמצא בעודף ).                                                                                                  תהליך ההכנה לקראת השיעור היה חוויתי, מהנה, מלמד – כל מה שאני מייחלת לתלמידים שלי להרגיש כשאני מעבירה נושא כלשהו.
הכרתי חלק מהכלים ששלומית, מנחת הקורס, אמרה שעלינו להנחות. קיוויתי בליבי שאקבל כלי שאני לא מכירה. הרי אחת מהמטרות שלי מקורס זה היא להיחשף ולהכיר כלים חדשים שיעזרו לי בעבודתי בהווה, כמחנכת וכמורה מקצועית ובעתיד כמדריכה.  בחירה בכלים הייתה בדרך של הגרלה, הגרלתי את הפתק עליו היה כתוב TOONDO   , במבט ראשון זה הזכיר לי את הסלוגן של המזגנים :"טורנדו – מזגן לחיים" , אמרתי לעצמי שכנראה גם "טונדו" כנראה יהיה כלי חינמי שילווה אותי בעבודתי לחיים...... 
בכל מצב, הייתה לי קבוצה  מ-ק-ס-י-מ-ה , בטי הכירה את הכלי וישר הרגיעה אותי ואת דליה ( לשמחתי, שתינו הגרלנו את הכלי ) האם הייתי זקוקה להרגעה? האמת שלא, (כבר כתבתי שרציתי להגריל כלי שלא הכרתי הרי זה היה האתגר עבורי ולשם כך באתי : ללמוד דברים חדשים ולא עוד מהקיים ומהידוע ) אבל בכל זאת היה נחמד לדעת שיש מישהו שיודע לאיזה כיון הספינה צריכה לשוט...
נערכנו הרבה זמן מראש. כבר בשבוע הראשון בטי שלחה לנו מצגת וכל אחת עברה עליה בבית. אני מניחה שהסקרנות "המחשבית" עשתה את שלה וגרמה לי לחקור את הכלי מתוך עניין, סקרנות והנאה. קבענו שיעור סינכורני אותו הובילה בטי, היה כיף ומצחיק – מבחינתי, זה חלק מהלמידה.   אני לא זוכרת מתי שתקתי כל כך הרבה....  הקשבתי להסברים שלה, ההתנסות המוקדמת שלי וחקר הכלי מראש הועילה לי מאוד. שאלנו שאלות, הערנו, הקשבנו זו לזו – תוך כדי לימוד כלי התנסיתי בעוד כלי ( למרות שבעבר כבר התנסיתי בלמידה סינכרונית , היה נעים להיזכר ולהתנסות שוב... )- אין ספק שהרווח היה גדול: למדתי והתנסיתי בשני כלים "במחיר אחד", ובנוסף הכרתי והעמקתי את ההכרות עם חברות נוספות לקורס ( דליה ובטי ) – תענוג אמיתי!
 הייתה הרגשה שכולם רוצים לתרום ושהכל יצליח: חשבתי שיהיה נכון שכחלק מלימוד העמיתים בהתנסות ניתן לכל חבר קבוצה אימרה משעשעת אותו הוא יצטרך לערוך בעזרת תוכנת הקומיקס ( למשל :"אלוהים ברא את השמים ואת הארץ, וכל השאר MADE IN CHINA" ) אח"כ נאגד את כל המשפטים לספרון משותף, שלחתי את האימרות שליקטתי לחברות והתגובות המפרגנות לא איחרו להגיע – הנאה אמיתית. דליה ישר התנדבה לגזור ולהכין פתקים לכל חבר בקורס וסיסמאות עם שם משתמש משותף כדי להדגיש את יתרונות השיתופיות הקיימת בכלי – עבודת צוות אמיתית.
יום ההנחיה הגיע – וכמו שקורה לעיתים, כשעובדים עם מחשבים- תכנון לבד וביצוע לבד. זה חלק מהמשחק. התוכנה לא עלתה ברוב המחשבים. קצת התאכזבתי ובכל זאת די מהר היה ברור שמוצאים פתרון :חילקנו באופן ספונטני את לימוד המיומנויות – כל אחת לימדה קטע – היה חופש פעולה לכל אחת מאיתנו – לימדנו את הכלי כשהמורה מקוון. בהמשך חלק מהמחשבים עבדו כך שמצאתי את עצמי כן מנחה עמיתים ומחדדת מיומנויות שנאמרו במליאה.
כשעובדים עם טכנולוגיה זה חלק מהעניין וגם בביה"ס צריך לצפות שדברים כאלו יקרו, לא להילחץ ובעיקר לנסות למצוא פתרונות יצירתיים על מנת להשיג את המטרה.
כפי שציינתי בהתחלה אני אוהבת את השימוש בדרך הוראה זו של למידת עמיתים – אני רואה ערך רב כשתלמיד חובש את כובע המורה - והמורה את כובע התלמיד וגם כשמורה חובש את כובע המורה מול מורים אחרים. הדבר מאפשר לי לשכלל את יכולות ההוראה שלי, לשפר אותן .                                                                                                                                           בהתנסות זו היה לי מעניין לפגוש מורים מתחומי עניין שונים ומגוונים המלמדים בשכבות גיל שונות ( יסודי- חט"ב – תיכון ) וביחד לנהל שיח איפה ניתן להשתמש בכלי זו בשכבת גיל זו או אחרת בדרך שיהיה לכלי באמת ערך מוסף – השיח הזה שניהלתי היה מעניין ומעורר מחשבה.                                                                                                                                                 בעקבות הפעילות נחשפתי לכלים חדשים שלא הכרתי, אני יודעת שאאמץ אותם לעתיד.                                                           הלמידה בקבוצות  קטנות איפשרה לי להכיר את שאר חברי הקבוצה מה שבדר"כ לא מתאפשר כי כל אחד נמצא מול המחשב שלו.      
בעידן בו אנו מוקפים במידע רב ומגוון רק הגיוני שכולם יחבשו את כל סוגי הכובעים: כובע המורה, כובע התלמיד, כובע המנחה, כובע המסביר...
כי "מכל מלמדיי השכלתי – ומתלמידיי יותר מכולם".

יעל בכר

יום שבת, 28 בינואר 2012

למידה באמצעות פורומים

כחלק מטלת הקורס התבקשנו להיכנס בצורה מכוונת לשלושה פורומים מוגדרים ולהביע את דעתנו עליהם. שמחתי על המטלה מכיוון שהיו לי תהיות על הכלי הקרוי "קבוצת דיון" ושילובו ככלי חינוכי .


הפורום אינו כלי שזר לי, בשלוש השנים האחרונות התנסיתי בניהול פורומים כיתתיים בהתחלה ככלי אינפורמטיבי של העלאת תוכנית שבועית, פרסום שעורי בית יומיומיים, פרסום הודעות ומענה על שאלות שעולות בעקבות אילו ועם הזמן אף ככלי לימודי סביב מטלה ממוקדת כחלק מהערכה חלופית, או כפעילות הטרם לפני פעילות כל שהיא ( כך למשל , לפני היציאה לטיול השנתי, העלאתי לפורום הכיתתי מספר שאלות שנוגעות למיקומו הגיאוגרפי שבו ייערך הטיול לדמויות ואישים שקשורים לאיזור בו נטייל ועוד מיני שאלות וחידות, שדרשו מהילדים לחפש ולהעלות את תשובותיהם, ואף להעלות שאלות /חידות הקשורות לטיול משלהם לטובת כל ילדי הכתה – דבר שיצר שיח וירטואלי בקרב כלל תלמידי הכתה ( או לפחות רובם ) .


בכל מצב, בפעילות המדוברת , היה חשוב לי להבין על איזו סוג פורום אני מסתכלת ( הרי ברור לי שיש הרבה סוגים של פורומים ), "בשוטטות" נתקלתי בשלושה סוגי פורומים:
פורום לימודי ( "מתכננים שיעור מקוון")
פורום חברתי ( "מי אני ומה שמי" )
פרום שחייב חשיבה רפלקטיבית של כל אחד ממשתתפי הפורום ( "תובנות מצטברות במהלך ההשתלמות") והצגתן בדרך שונה.


ההבחנה בסוג הפורום הייתה חשובה לי כי קל להניח שבביה"ס מפעילים פורום לימודי אבל האם יש ערך חינוכי להפעלת פורום חברתי למשל? השיטוט בפורום החברתי חיזק את דעתי בדבר יעילותו של פורום חברתי – קיומו אכן אפשרי במסגרת חינוכית, חשוב ולא רק בהעלאת סוגיות ודילמות חברתיות, אלא גם כדרך להעמקת ההיכרות בין משתתפי הפורום ( כמו שראיתי בפורום "מי אני ומה שמי" )


אז לאחר שוטטות נוחה בזמני החופשי, מביתי הקט והצנוע ( מיתרונות הלמידה בעזרת פורום ) בהחלט יכולתי לומר שסוגים שונים של פורומים יכולים להתקיים במסגרת בית ספרית, ויש להם לא מעט יתרונות ( יתרונות שעליהם פרטתי בהרחבה בפורום הקורס וביניהם: פיתוח הלמידה העצמאית של הלומד, שדורשת אחריות, האפשרות לכל תלמיד להשמיע את קולו, העמקת ההיכרות, הרחבת תחומי הלמידה ועוד )


בתהליך הלמידה באמצעות הפורומים היה חשוב לי להיות ממוקדת בשאלות שהטרידו אותי כמי שמנהלת פורום כיתתי:
רציתי לדעת –


  • האם מנהל/ת הפורום מצליח לגרום למשתתפי הפורום להיכנס ולהשתתף בקבוצת הדיון באופן רצוני ( ללא הכוונה סביב מטלה כל שהיא )?
  • האם ההשתתפות של משתתפי הפורום היא פעילה ומשמעותית.
  • כיצד נוצרת אותה "שיחה משמעותית" אשר היא זו ההופכת בעיני, את קבוצת הדיון לכלי הערכה חלופי לתהליכי הוראה-למידה.
  • ובכלל כיצד מעריכים את הלמידה בפורום ?
על חלק משאלות אילו יכולתי לקבל תשובה ועל חלק לא - מה שבטוח שהשיטוט חידד אצלי את אותן שאלות - שזה, מבחינתי לא פחות חשוב.


גם מההנחיות שניתנו בקורס כחלק מהשיעור הוירטואלי יכולתי ללמוד מספר דברים:
ראשית שתמיד יש מה ללמוד מההתייחסויות של אנשים אחרים לדברים שלך וגם מההתייחסויות של אנשים אחרים לאנשים אחרים ומכאן המלצותיי: 

א. לקרוא תגובות של אנשים אחרים .
ב. לאחר מתן המשימה - לחייב להגיב על שתי הודעות לפחות אחת באופן שרירותי ואחת לזה שמתחתיך. החובה הזו מצד אחד , אמנם מאולצת, מצד שני היא יוצרת את הצמתים מהם יכול להתפתח שרשור של תגובות ובאותו הזמן הופך את כולם לפעילים ומזכה את כולם בהתייחסות.
בכל מצב – מה שהיה ברור לי לפני הפעילות ואף אחריה שפורום אמנם מופעל בשלט רחוק אבל ממש לא – "לא בלי שליטה" ! ועל מנת שיהיה מעניין/מושך/אטרקטיבי/מזמן ובעיקר משמעותי חייב תיחזוק שוטף ופעיל של מנהל הפורום ובמילים אחרות הרבה עבודה וזמן!

זו הסיבה שהרעיון של שלומית ( מנחת הקורס ) ללקט משפטי מפתח מכל משתתף בפורום ולרכז אותם בדף מסכם עם סוגריים המעידים על ידי מי הדברים נאמרו, מצא חן בעיני ואף אומץ בחום ואף שוכלל : אני מוסיפה שניתן ללקט את משפטי המפתח מכל משתתף במהלך כל זמן המשימה ולא רק בסוף, דבר שלא יצריך ממני לעבור בבת אחת על הרבה תגובות בזמן נתון.


מעבר לכך אני חושבת שחשוב להגדיר את מסגרת המשימה הניתנת בפורום באופן ברור , כדי שהפרשנויות לא יהיו כמספר המשתתפים כמו גם את טווח זמן התגובה.



ינואר 2012.